יולה חלפין היא נטורופתית. בגלגול אחר, אולי גם אני הייתי הופכת לנטורופתית.
היו רגעים בחיי שהיה נראה שלשם מובילה אותי הדרך, בעיקר בטיול הגדול שאחרי הצבא, כשהכרתי באוסטרליה את טבעונים, פירותניים ואוכלי הרואו-פוד כשבישראל היו אלה מושגים שהכירו רק בחוגים מצומצמים מאד. זה מעניין, כי כשיולה התחילה את לימודיה, נטורופתיה לא הייתה אפילו משהו שהיא הכירה, בטח ובטח לא מקצוע שיכלה לבחור ללמוד אותו.
אני שמחה לארח בפוסט הזה את צילומי הנשים המיוחדים של ענבל שני.
יולה נולדה באוקראינה וחיה שם עד גיל 15. אמא שלה היא רופאה, ושפת הרפואה המודרנית הייתה שגורה בפיה כמו שפת האם שלה. בתרבות של ברה"מ, המקצועות שהיה מקובל ללכת ללמוד, במיוחד אם את יהודיה, זה רפואה, הנדסה, או הוראה. אלה פחות או יותר היו האפשרויות. ובכל מקרה, המקצוע שאתו התחלת – אתו המשכת ואתו כנראה גם סיימת את חייך.
יולה עלתה לארץ בשנת 1990, עם העלייה הגדולה מברה"מ, אל חיפה. למשפחה לא באמת היה מושג לאן הם הולכים והם קיוו שבעיר גדולה קל יותר יהיה למצוא פרנסה וגם, מכיוון שחיפה היא בצפון, שיהיה שם פחות חם....
יולה מספרת שהיא נטמעה לגמרי בחברה הישראלית ולא מרגישה היום זרה (גם אין לה מבטא), וכמו כולם במסלול הרגיל – תיכון, צבא, אוניברסיטה, הגיע זמנה לבחור מקצוע. היא הייתה תלמידה מצטיינת ויכלה בקלות לבחור את תחום הלימוד שנפשה חפצה. בתור נערה היא נמשכה לקוסמטיקה אבל היה מקובל לחשוב אז שזה לא מקצוע מכובד, שהיא יכולה לבחור ללמוד. וכך היא מצאה את עצמה מתלבטת בין רפואה, משפטים וכלכלה. אמה הרופאה סיפרה כמה קשים הם חיי הרופאה, משפטים לא עניין אותה וכך היא נשארה עם מקצוע הכלכלה. וכאן היא הפתיעה אותי במיוחד, כאשר סיפרה שאת מקצוע הכלכלה שנאה מהיום הראשון. ולמרות זאת, היא המשיכה ללמוד תואר ראשון. והמשיכה לתואר שני. ואני, שהפסקתי לימודי פסיכולוגיה אחרי שנה אחת של התואר הראשון, תהיתי איך אפשר לשרוד 6 שנים בתחום שלא מעניין אותך? "התחלת? אז תסיימי", היא אומרת לי, "כך מקובל אצלנו".
"הייתי סטודנטית ממוצעת", היא מספרת. "לא מאד טובה, כי זה לא עניין אותי. אמנם סיימתי בהצטיינות, כי יש לי יכולת לעבור מבחן בכל תחום, אבל לא הרגשתי שאני אשת מקצוע טובה, זה לא עניין אותי. גם כשהתחלתי לעבוד בתכנית יוקרתית של בנק לאומי, לא עניין אותי להבין את עולם העסקים... בסופו של דבר החלטתי לעזוב ועברתי לאינטל, שם עבדתי כקניינית במחלקת רכש. זה כבר דיבר אליי יותר – עדיין בתחום הכלכלה אבל מגוון מאד. הייתי קניינית גם של הדרכה ופיתוח תכניות ובשלב מסוים ביקשתי לעבור למשאבי אנוש, כי הבנתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים. אבל זה לא ממש היה זה..."
הרפואה המשלימה החלה להיכנס אל חייה של יולה עם ההיריון הראשון וקורס ההכנה ללידה שלקחה אצל הדי הרפז. "זו הייתה הפעם הראשונה שהתעוררו שאלות. לפני הלידה חשבתי שאחרי 12 שבועות אחזור לעבודה ומשהו התרכך אצלי בכל בתחומים האלה, התחלתי להתעניין בתזונה, ואפילו היו לי פנטזיות שיום אחד אתעסק בתחום דומה, כמו הדרכת הנקה למשל. ואז חליתי."
ואז היא חלתה. המחלה נכנסה אל חייה לפני 15 שנה, היו לה אז כבר 2 בנים, הקטן מבניהם בן 8 חודשים, בהנקה מלאה.
בהרצאה הקצרה בה זכיתי לשמוע את יולה מספרת את סיפורה על קצה המזלג, היא קראה לזה "מחלה . מתנה", כי בדיעבד, יכלה לראות אילו מתנות קיבלה לחייה.
"אובחנתי עם סרטן בלוטת התריס ואז החלו לצוף השאלות, איך זה קרה בחיים שלי, מה אני רוצה לעשות בחיי וכו'. אבל הדבר הכי חזק היה שהסרטן לא התנהל לפי הפרוטוקולים. סרטן בבלוטת תריס נחשב למחלה קלה - יש ניתוח, טיפול ביוד רדיו אקטיבי, וזה אמור להסתיים בכך. אבל אחרי כמה חודשים ראו גרורות. ואז שוב ניתוח וטיפול ושוב גרורות. וכשהציעו לי את אותו תהליך בפעם השלישית החלטתי שאני לא ממשיכה עם זה, ולא הסכמתי שינתחו אותי שוב, בשביל אותן תוצאות. הרופאים לא ידעו להסביר מה קורה ולא היה להם משהו אחר להציע. ככה התחלתי לחקור ולהתעניין ברפואה שלמה ומה שיש לה להציע".
מה מצאה יולה כשהחלה לחקור?
"זו היתה ממש תגלית , עולם שלא הכרתי בכלל (ואני מדברת על 2005) . בדרך הבנתי שתמיד עניין אותי גוף האדם (בתיכון למדתי ביולוגיה וכימיה) ושמשהו בגישה של הרפואה הקונבנציונלית לא מדבר אליי. לא ידעתי לשים על זה את האצבע אבל היום אני מבינה שאם הייתי מסיימת לימודי רפואה לא הייתי מתחברת לזה. רפואה משלימה זה מה שמדבר אליי. מבחינת התהליך הטיפולי, עברתי המון טיפולים – שינויי תזונה, דיקור ועוד, והבנתי שאני רוצה להיות זו שמטפלת באחרים. בהתחלה זה היה נראה אוטופי לגמרי, אבל באיזה שהוא שלב הבנתי שיש גבול כמה אני יכולה לדרוס את החלום שלי, למנוע ממנו להתגשם. תודות למחלה יכולתי להגיד את זה בקול רם וברור".
היום יש ליולה קליניקה בבית, אנשים מגיעים אליה לטיפולים אישיים וגם לרכוש מהמוצרים שהיא רוקחת. "אני תמנונית, עושה הרבה דברים, לא רואה את עצמי רק בקליניקה. אני עושה סדנאות והרצאות, מלמדת סטודנטים במכללה ורוקחת מוצרים. אני גם משחקת כדורשת והיום כבר גם מאמנת כדורשת ואולי יום אחד גם זה יוביל לשינוי קריירה?"
יולה מספרת שהדברים שהכי מבוקשים אצלה אלה הטיפולים שלרפואה הקונבנציונלית אין מענה. בעיקר תרופות לתולעי מעיים ויבלות וירליות.
לפעמים הפתרון מתגלה בעצם תהליך התשאול ובדיקת אורחות החיים. " לפני כמה חודשים הגיעה מישהי שסובלת מכאבי בטן כל החיים פחות או יותר," היא נותנת דוגמה. "ערכתי תשאול מקיף, כפי שאני עושה עם כל מטופל, והיא סיפרה שבמשפחה מישהו אובחן עם רגישות לחלב (אני כבר לא זוכרת את הפרטים המדויקים). כשלב ראשון הצעתי להפסיק מוצרי חלב וכמעט באופן מיידי כאבי הבטן נעלמו. לפעמים התשובה נמצאת ממש מתחת לפנס וזה ללא ספק כשל של מערכת הבריאות שלא זיהו את מקור הבעיה שלה.
במקרה אחר הגיעה אליי אישה שסבלה מעצירויות מטורפות מאז שהיא הייתה חיילת. היא הגיעה אליי עם חוסר אמונה גדול כי כבר ניסתה הכל והתרגלה לחיות עם תרופות משלשלות. עשינו שינוי תזונתי ונתתי לה טיפול בצמחים וזה הוציא אותה מזה. לפעמים זה שם בפשטות, להקשיב ולהנחות נכון".
יולה מעידה על עצמה שהיא משתדלת לתת המלצות שאינן קיצוניות, אבל מחזיקות לאורך זמן, "שתלמד איך לחיות את החיים שלך", היא אומרת. היא גם מבצעת את מה שהיא מלמדת. הגרורות בגופה עדיין קיימות והיא נמצאת במעקב רפואי, אך בעיקר למדה איך לאזן את הגוף שלה. היא חיה חיים שמחים ומלאי פעילות וכאמור, גם מעבירה את הידע שלה הלאה.
המלצות להתמודדות
לאור המצב הנוכחי, בו אנשים מחפשים מה יעזור להם להתמודד עם וירוס שאין לרפואה הקונבנציונלית תרופה עבורו, חשבתי שיהיה נכון לבקש מיולה כמה המלצות.
"בהמלצה כללית כמו זו, אני מתייחסת לאדם הבריא, לא לאנשים בקבוצת סיכון כל שהיא", היא אומרת, "ומה שאני מציעה כאן נכון לאורח חיים בריא גם בימי שגרה, כי תחזוק הגוף זה משהו שעושים כל החיים. יש לנו כאן הזדמנות להתבונן איך אנחנו חיים את החיים שלנו. אני גם אוהבת להתחיל תמיד ממה להוסיף ולא מה להוריד כי זה מרתיע וממקד בקושי.
1. בתזונה: התחילו להכניס יותר פירות וירקות לתזונה שלכם, ש 50% מכל צלחת שאתם אוכלים תהיה מורכבת מירקות או פירות. זה מצמצם בחצי את כמות הג'אנק ומכניס ויטמינים, מינרלים, סיבים, ונוגדי חמצון. תאכלו אוכל מבושל, לא מעובד משקית (קטניות, אגוזים, שקדים וכו'), שמנים איכותיים (שמן זית, אבוקדו, טחינה). מבחינת סוג התזונה – כל אדם צריך לראות מה עושה טוב לגוף שלו. מומלץ להעדיף דגנים מלאים על לבנים. אם כי גם כאן, זה עניין של מידה. אם הילדים יאכלו אורז לבן ויחד עם זה סלט – הם יקבלו את הסיבים מהסלט.
2. שינה טובה: שינה טובה משפיעה מאד על הבריאות. מומלץ לישון בממוצע 6-8 שעות בלילה ויש כאלה שצריכים יותר וחשוב לכבד את זה. נשים זקוקות ליותר שעות מגברים.
3. פעילות גופנית – זה חובה, לא פריבילגיה. הגוף שלנו תוכנן להיות גוף זז. פעם הלכו ברגל, עבדו בשדה, החיים היו מבוססי פעילות פיזית. אז צריך לצאת ולעשות פעילות, אחרת האורגניזם לא מתפקד. תמצאו מה עושה לכם טוב.
4. להפחית סטרס – להרחיק אנשים שלא עושים טוב ולקרב את אלה שכן. לעשות טוב בעולם, הטוב חוזר. זה נשמע קצת קלישאתי אבל זה נכון. תקשיבו ללב ותעשו".
שאלתי את יולה, האם יש לה מוצר שהיא רוקחת שיכול להתאים לטיפול בוירוס. ונחשו מה? דווקא יש!
1. תרסיס מונע הדבקה – תרסיס המורכב משמנים אתרים אנטי ויראלים. זהו ספריי שאנשים קונים אצלה בחורף נגד שפעת ומשפריצים אותו בחלל החדר – ברכב, בגן, בחדר השינה, כדי לעזור להרוג את הוירוס ולמנוע הדבקה.
2. שמנים לאמבט - פורמולה מיוחדת של שמנים לאמבטיה, שנכנסים דרך העור למחזור הדם.
3. פורמולה של מחזקי מערכת חיסון לצריכה פנימית (לבליעה).
"ישנם אנשים שחולים בוירוסים כמו למשל מחלת הנשיקה. במשך חודשים החום עולה ויורד... הם מקבלים צמחים ומבריאים. או אנשים שחולים בהרפס. יש דרכים להתמודד עם המחלות הויראליות".
4. ג'ל טבעי לחיטוי ידיים שמבוסס על שמנים מחטאים ויחד עם זאת לא מייבש ושומר על הפלורה הטבעית של העור.
שירה והשראה
גם יולה, כמו כל מרואייני, בחרה שיר אחד שעושה לה טוב הלב. יולה בחרה בשיר "כל מה שתרצי", שכתב רמי קליינשטיין.
גם השיר הזה נכנס לפלייליסט של הבלוג: שירה והשראה, ובו אפשר להאזין לשירים בעברית שמעוררים שמחה ותקווה.
על המשורר:
רמי קליינשטיין, אחד הזמרים, הכותבים והמלחינים הידועים והפעילים ביותר במוזיקה הישראלית. קליינשטיין נולד בארה"ב ועלה לישראל בגיל 8. הוא עסק במוזיקה עוד בתיכון ובצבא הפך למנהל מוזיקלי של הלהקה הצבאית "צה"ל 80".
הפריצה הגדולה של רמי הייתה כאשר הוציא את אלבום הבכורה "ביום של הפצצה" ובמקביל יצא גם אלבום הבכורה של ריטה, אשתו, שנקרא "ריטה" וכלל שירים שהלחין ועיבד קליינשטיין. יש אינספור שיירים מפורסמים שהוא לקח בהם חלק, החל מ"אש", "שבועה", שביל הבריחה", "שיר אהובת הספן" מהימים הראשונים, ועד "מתנות קטנות של נעם חורב בשנים האחרונות.
על הצלמת:
ענבל שני, אישה צלמת.
ענבל מספרת על עצמה: "הצילום עבורי הוא אמצעי יצירה, כלי לביטוי ותיעוד רגעי חיים.
מוזמנים להגיע אליי לצילומי נשים במעגלי החיים, צילומי מחול ותנועה, צילום אירועים עסקיים וגם עריכת וידאו לעסקים".
אפשר ליצור קשר עם ענבל באתר שלה או בדף הפייסבוק.
אשמח לשמוע מה נגע בכם בראיון?
האם הבריאות שלכם זה משהו שאתם משקיעים בו זמן ואנרגיה? כתבו לי כאן בתגובות.
רוצים לקרוא על עוד דברים טובים שקורים כאן?
אולי תמצאו עניין בראיון עם רונה שפריר, שעוסקת בהתמקדות ומביאה הרבה נקודות מבט טובות לעולם, או בראיון עם סנצ'ו גושן, ליצן רפואי מלא שאר רוח והתבוננות מיוחדת על החיים.